אילנה אימא של רומי (בת ה15) פנתה אלי בבקשה לעזרה :" רומי כל הזמן כועסת אלי ולפעמים אני מרגישה שממש בצדק, היא אומרת לי שאף פעם אני לא פנויה להקשיב לה, תמיד אני עושה משהו, או בדרך לאיפה שהוא, או סתם לחוצה כי אני חושבת על המשימות האינסופיות שיש לי בעבודה".
אילנה כמו רבים מאתנו חייה ומתפקדת בתוך עולם מלא משימות, לחצים ואין סוף מטלות כאלה שקשורות לעבודה התובענית או שקשורות לניהול של המשפחה המודרנית.
מה נכון לעשות במצב הזה?
קודם כל לעצור ולחשוב, לא תמיד חיינו בקצב מהיר כזה ברמת לחצים ומטלות כמו שאני חיים היום. החיים המודרניים דוחפים, כופים ומאלצים את כולנו לחשוב כל הזמן איך אנחנו הופכים יעילים יותר ויותר. כולנו חיים שמסביבנו מכשירים ואבזרים שונים ומשונים שאמורים לעזור לנו לקצר את הזמן שאנחנו צריכים לכל פעולה ופעולה. עבודה ועובדים נמדדים היום ברמת היעילות שלהם, ולמרות כל אלה הזמן הפך למצרך נדיר יותר ויותר.
ואיך הורות קשורה לכל זה? הורות מבקשת, ודורשת את הדבר ההפוך מהיעילות המודרנית. הורות מזמינה כל אחת ואחד מאתנו לשהות, לעצור להתבונן. ההנאה שכרוכה בהורות קשורה ליכולת לשהות את הרגע בלי לרוץ לרגע הבא. להניח בצד את מטלות החיים הרבות, שהעידן המודרני מזמין ומחייב את כולנו ולהיות בתוך הקשר בלי לחפש את הרגע הבא, בלי לבדוק איך יכולנו ל'השתמש' בזמן הזה באופן אחר ובעיקר פשוט ליהנות. ליהנות מהקשר, מהמגע, מהאינטימיות מהחוויות המשותפות שהקשר ההורי מזמין ומזמן לכולנו.
המודרניות על החלקים הטובים שהיא טומנת בחובה, מהווה פעמים רבות אתגר ואפילו מנוגדת להורות. יש בתוך ההורות הזמנה למבט ומגע אחר עם הזמן זה היופי, זה הקושי זה כל מהותה בהזמנה לקיום. מנותק מלחץ הזמן. ובעיקר יש בתוך ההורות הזמנה גדולה לכולנו לוותר על היעילות ופשוט להיות.