רונה אימא של נעם (בת ה15.5) פנתה וביקשה להתייעץ : "אני לא מבינה מה קורה לנעם היא כל הזמן עצבנית, מתפרצת בכעס על כל מי שנמצא לידה. רוב היום היא סגורה בחדרה שלה כמעט לא יוצאת, ואם היא כבר יוצאת מהחדר היא מתפוצצת על כל מי שנמצא לידה. זה לא משנה אם זה אני, אבא שלה, או אחד מהאחים הקטנים שלה. אני כבר ממש לא מכירה אותה." ששאלתי את רונה עד כמה ההתנהגות של נעם השתנתה בחודשיים האחרונים. הוסיפה:" היו ימים שהיה הייתה קמה במצב רוח לא טוב, אבל רוב הזמן הייתה מדברת איתי, היא נערה שהחברים היו בשבילה מרכז החיים ובבת אחת הכל נעלם. אם אני מנסה לפנות אליה היא בקושי מוכנה לענות. היא אומרת לי, שאני אעזוב אותה ושנמאס לה שאני כל הזמן 'חוקרת' אותה, אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שהיא במצוקה ולא יודעת איך להתקרב אליה".
פניתי לרונה והצעתי שננסה להבין ביחד מה קורה לנעם כדי שנוכל לחשוב איך ניתן לעזור לה, לכך הגיבה: "את יודעת זה הדבר שהכי חסר לי, אני מסתכלת עליה ואני מרגישה חסרת אונים, כאילו אני כבר לא מכירה אותה." אז איך מתחילים 'להכיר' מחדש במצב שנראה שהמתבגרים שלנו השתנו ואנחנו כבר לא יודעים איך לעזור להם.
חודשים האחרונים, תקופה של שינויים משמעותיים באורך החיים, בני נוער שהיו רגילים ללכת לביה"ס מידי יום להיפגש עם חברים, להשתתף בחוגים ולחיות את החיים שלהם כמו שהם רוצים, התעוררו 'יום אחד' וגילו שהעולם שלהם השתנה ולא ברור אם ומתי הוא ישוב להיות עולם שבאיזה שהוא אופן מוכר להם.
במיוחד בימים אלה, ימים של שינויים דרמטיים ולא צפויים חושב שכל הורה והורה יכיר בכך, שמעבר לשינויים הדרמטיים שהתחוללו בחיים שלו, גם החיים של המתבגרים השתנו ללא הכר. המשמעות של זה הנה, שגם הם כמונו המבוגרים יכולים להרגיש חוסר אונים, תסכול ורגשות כאלה שמציפים מתבטאים פעמים רבות בכעס, הסתגרות, תוקפנות מילולית ולפעמים פיזית.
ישנה חשיבות גדולה לכך שההורה יעשה ניסיונות חוזרים ונשנים לשוחח עם המתבגרים, תוך מתן לגיטימציה לתחושות הקשות שהם חווים יכול להיות בסיס טוב שיעזור למתבגרים להבין מה הם עוברים. תחושות חוסר האונים והשליטה הנן תחושות קשות לכולנו, עוד יותר בגיל כמו גיל ההתבגרות, שבה יש ניסיון לפתח עצמאות ודפוסי חיים של מבוגרים.
מאחר והבתים של רובנו הפכו להיות 'צפופים' מהרגיל בגלל מיעוט היציאות, חשוב להציע למתבגרים זמן ומרחב פנוי לשיחה גם אם הדבר דורש לצאת החוצה להליכה משותפת. זמן נפרד של הורים עם מתבגרים מעלה את הסיכוי, שהם ישתפו בתחושות ובקושי שהם מתמודדים אתו.
ואם למרות או לצד הניסיונות מרגישים שאתם לא מצליחים לעזור למתבגרים שלכם, אני מזמינה אתכם לפנות לייעוץ הכוונה וטיפול. ביחד נמצא את הדרך שמתאימה לכם