פעמים רבות מי שעדיין לא התנסה בטיפול נפשי (וגם מי שכן) מתקשה להסביר ולהבין מה קורה בטיפול שעוזר לאדם להשתנות. מה קורה בתוך המפגש האישי- מקצועי, שקורה בתוך הטיפול הנפשי מכיל הרבה איכויות מרפאות עבור נפש האדם, אני אנסה להקיף ולהציג את רובן.
נתחיל מההיסטוריה הרחוקה, מאיפה צמח המושג פסיכותרפיה. 'הפסיכותרפיסטים' (פסיכה- נפש, תרפיה- ריפוי) היו חלק משמעותי מהקהילה כבר במאה ה14. בכתביו של פילון האלכסנדרוני מתוארים אנשי טיפול (גברים ונשים) כת של אנשים שהנהיגו את הקהילה ונתנו עצות כיצד לרפא את הנפש והגוף ( דניאל-נטף, ס, בתוך אלכסנדרוני, פ, תשמ"ו, עמ' ז) . אלפי השנים שעברו מאז מספרות, שלבני אדם תמיד היה צורך בריפוי נפשי וגופני כזה שמתרחש באמצעות מפגש בין שני אנשים כאשר בתוך המפגש לכל אחד מהם יש תפקיד ברור.
כיצד מפגש פסיכותרפיה יכול לייצר ריפוי לנפש-?
בתוך המפגש הטיפולי מתרחשת קודם כל הקשבה ייחודית של המטפל למטופל ולתכנים המיוחדים שלו. הקשבה הזו שונה מזו, שמתרחשת בין חברים, או עם בני משפחה. ראשית מאחר והמטפל לומד במשך שנים רבות לשים את הצרכים שלו כאדם מחוץ לשעה הטיפולית. ייחודיות ההקשבה נוצרת גם מאחר והמטפל יודע להקשיב לתכנים שקשורים לפנימיות של המטופל ולא רק לחיצוניות שעולה. כעס, תסכול אשמה -קשת הרגשות הללו מכילים מבע חיצוני אבל הוא תמיד גם קשור לעולם הפנימי.
בין המטופל למטפל נוצר תמיד קשר בעל מאפיינים ייחודיים. מצד אחד המפגש מחייב את המטופל בתשלום ומצד השני המטפל מחויב לדאגה, הכוונה וקידום המטופל ככול יכולתו. ישנם כללי אתיקה רבים שמסדירים את הנושא, מטפל שלא עומד באותם כללי אתיקה לא יכול להיות לעזר עבור האדם.
היחסים בין המטופל למטפל נעים על ציר משמעותי של קרבה ומרחק. קרבה ואינטימיות גדולה מצד אחד
, מטופל משתף בתכנים האישיים והרגישים שלו . מרחק של המטפל נוצר מאחר וזה נמנע לשתף בתכנים או צרכים שלו כאדם כדי לייצר עבור המטופל מרחב בטוח ומזין לצמיחה.
התנועה הטיפולית שנוצרת במרחב התרפויטי המטיב, הנה תנועה של שינוי שמורגשת במרחב החיים הממשי כלומר בתוך החיים של המטופל. אך במקביל נוצרת גם תנועה של שינוי במרחב החיים הנפשי כלומר הפנימי של המטופל. תנועה זו נוצרת מתוך ההקשבה, הקשר הייחודים ומתוך ההבנה הפנימית והחיצונית של המטופל והיא זו שמאפשרת לו לנוע לעבר מרחב של מימוש עצמי, נינוחות, וחיים מלאים ומספקים באופן שלם יותר.