רוני התחילה את הפגישה בסערה גדולה, אחרי תקופה ארוכה שבה לא נפגשת עם אף אחד החליטה שהיא מנסה מחדש להכיר ולתת 'צ'אנס' לאפשרות של קשר זוגי. אמרה לי בטון נרגש דווקא עכשיו שסוף סוף אני באמת רוצה קשר ומוכנה לנסות לצאת מחדש, מגיע הסיפור של 'הקורונה' הזה ואי אפשר להיפגש בקושי לדבר בנייד.
רוני החליטה לפנות לטיפול בעקבות סיום של קשר זוגי שנמשך חצי שנה, זמן אולי לא ארוך אבל רוני הרגישה שהיא השקיעה את כל כולה בתוכו, עד שיום אחד הבחור הודיע לה שהוא טס לחו"ל לטייל ולא בטוח מתי הוא יחזור. בתחילת הטיפול הרגישה רוני , שנעשה לה עוול שייקח לה שנים להתגבר עליו ולצאת עם גברים אחרים ולסמוך שאיתם הקשר יהיה אחרת לא היה מבחינתה בכלל אפשרות.
ככול שהפגישה התקדמה , הבנו ביחד, שגם בתוך החצי שנה של הקשר היו לא מעט רמזים שייתכן שהקשר לא ימשך לאורך הרבה זמן. לאט לאט רוני למדה לראות איך הרצון שלה בקשר, מנע ממנה לראות את חוסר ההתאמה ואת ההבדלים בציפיות מהקשר בינה לבין בן זוגה.
אחרי כל זה איך ממשיכים בימים שבהם כולנו מוטרדים מנוכחות הקורונה?
מבינים שמצבים חיצונים, מלחיצים ובעיקר לא בשליטתנו קורים וימשיכו לקרות גם אחרי שנגיף הקורונה יעלם מחיינו. בינתיים המלצתי לרוני להמשיך את החיים כלומר, לצאת להיפגש ולהכיר ואם מרגיש שכרגע זה לא הזמן הנכון אז מחכים, נחים צוברים כוחות ועושים את הדברים שמרגיעים אותנו. וקשר של אהבה? הוא יחכה לזמן המתאים, כי אהבה לא מוצאים מתוך תחושה לחץ ומצוקה. אהבה צריכה מרחב פנימי שבתוכו היא יכולה לצמוח, 'והתבלין' הכי נכון בשביל זה הוא סבלנות והכרה בכך שלכל אחד יש את הקצב שלו לאהבה וקשר.
