פעמים רבות בחיים הבוגרים, במיוחד בתקופות של מעבר משלב לשלב כמו סיום של צבא, שרות לאומי, שחזרנו מטיול קצר או ארוך, בסיום אוניברסיטה אנחנו מסתכלים מסביבנו ומרגישים שכולם נמצאים בתוך קשר ורק אנחנו לא.
להסתכל ולהשוות את מה שקורה אצלנו לעומת מה שקורה אצל אנשים אחרים יכול להיות מלווה בתחושות קשות של ביקורת עצמית, תסכול ואשמה. מצב של מעבר בין תקופות הוא מצב שיכול לגרום לערעור ומחשבות לא נעימות בכללם גם מחשבות שרואות את מה שיש לאחרים ואצלנו אנחנו מרגישים שחסר.
אז מה עושים?
דבר ראשון חשוב לתת לגוף ולנפש להתרגל למעבר, נזכרים שלכל אדם יש את הקצב שלו להתרגל ולהסתגל לתקופה חדשה. יש כאלה שתוך זמן קצר מרגישים כבר בנוח וממשיכים הלאה בתוך השלב החדש ויש כאלה שצריכים יותר זמן להתרגל ולהסתגל. חשוב שנהיה כנים עם עצמנו ולא נפעיל לחץ- ביקורת עצמית נוספת לא יכולה לקדם אותנו.
אחרי שאפשרנו לעצמנו להסתגל בשלב הבא – מתחילים לחשוב אפשר לבד ואפשר עם חברים או בני משפחה קרובים מה אנחנו אוהבים וממה אנחנו נהנים לעשות. חשוב שנמצא דברים שאנחנו אוהבים לעשות לבד, אבל גם כאלה שאנחנו נהנים לעשות ביחד עם עוד אנשים.
מה שאני עושה לא עוזר ואני נהיה מתוסכל?
מצב בו אנחנו ממש רוצים משהו ולא מצליחים למצוא יכול לגרום לרגשות שונים, לפעמים יגרום לנו להרגיש תסכול ואפילו תחושות של עצב. במצב כזה חשוב לשתף כמה שיותר אנשים למרות שזה מרגיש לנו הדבר האחרון שבא לנו לעשות
ואם כל זה לא עוזר- אני מזמינה אתכם לפנות לטיפול, ייעוץ והכוונה ביחד נמצא את השביל שמתאים לכם דר ענבל לוסטיג 050-8464388